רואה החשבון מחויב לדווח. בודק השכר מחויב לדווח. חשב השכר אינו מוגן. רק עורך דין נותן חיסיון. הסבר משפטי לכל מנכ”ל.

חיסיון עורך דין-לקוח הוא עיקרון יסוד במשפט הישראלי, הקבוע בחוק לשכת עורכי הדין. המשמעות: כל מידע שהלקוח מסר לעורך הדין שלו, או שעורך הדין למד עליו במסגרת הייצוג, חסוי ואינו ניתן לחשיפה לרשויות, לרבות משרד העבודה. שאר אנשי המקצוע שמלווים את המעסיק (רואה חשבון, יועץ מס, בודק שכר, חשב שכר) אינם מספקים חיסיון מקביל, ובחלקם אף מחויבים לדווח לרשויות.

מה זה חיסיון עו”ד-לקוח?

החיסיון מגן על שני סוגי תקשורת: דברים שהלקוח אמר לעורך הדין לצורך ייעוץ או ייצוג, ודברים שהמסמכים והעובדות העניין שעורך הדין הגיע אליהם במסגרת תפקידו. החיסיון אינו של עורך הדין, אלא של הלקוח, ורק הלקוח יכול לוותר עליו.

בהליך אכיפה של משרד העבודה, החיסיון חוסם את החוקרים מלדרוש מעורך הדין מידע על הלקוח. הוא מאפשר ללקוח לדבר בחופשיות עם עורך הדין שלו על תקלות אמיתיות בעסק, ולתכנן את האסטרטגיה בלי לחשוש שדברים יוחזרו אליו.

האם לרואה חשבון יש חיסיון מקביל?

לא. רואה חשבון אינו מוגן בחיסיון, ורשויות יכולות לפנות אליו ישירות, לקבל מסמכים, לזמן אותו לעדות. נוסף לכך, רואה חשבון מחויב על פי כללי האתיקה לדווח על אי-סדרים מסוימים שזיהה. במקרים מסוימים הוא אף חייב בחוק לדווח.

המשמעות המעשית: כשהלקוח מספר לרואה החשבון על תקלה במערכת השכר, רואה החשבון לא יכול להתעלם ממנה, ובוודאי לא יכול לטעון בפני משרד העבודה שהוא אינו מודע אליה. ייעוץ של רואה חשבון בעניינים האלה הוא ייעוץ פתוח, ללא הגנה.

מה לגבי בודק שכר מוסמך?

בודק שכר מוסמך הוא תפקיד שמוגדר בחוק, ותפקידו לפי משרד העבודה הוא בדיקה ודיווח. בודק שכר שמצא הפרה אצל לקוח, חייב לרשום אותה בדוח. אם הוא לא רושם, הוא מסכן את רישיונו.

מבחינה מעשית, בודק שכר שעובד לבד יכול לפעמים לחשוף את המעסיק יותר ממה שיכריע נגדו. הפתרון הוא לעבוד עם בודק שכר תחת הובלת עורך דין, כך שהבדיקה תיעשה בתיאום, וההחלטה מה לכלול ומה לא תהיה משפטית, לא טכנית.

מה לגבי חשב שכר ויועץ מס?

חשב שכר אינו מוסמך לייצג מול רשויות, ואינו חוסה תחת חיסיון. כל שיחה איתו, כל מסמך, ניתנים לדרישה על ידי משרד העבודה. יועץ מס מתמחה במס, ולא בדיני עבודה. גם אצלו אין חיסיון מקביל לזה של עורך דין.

הסיכון הגדול אצל מעסיקים הוא לדבר עם איש המקצוע הלא נכון על העניין הלא נכון. שיחה תמימה עם חשב השכר על תקלה בתלוש יכולה להפוך לעדות נגד המעסיק חודשים מאוחר יותר.

איך בונים תהליך עבודה שמשמר את החיסיון?

הכלל הוא פשוט: כל דיון מקצועי על תיק מול משרד העבודה, או על תקלה שעלולה להגיע למשרד העבודה, צריך לעבור דרך עורך הדין. עורך הדין יכול לזמן את רואה החשבון, את בודק השכר ואת חשב השכר לדיון אצלו, ובכך לכלול אותם במעטפת החיסיון.

פרקטית, זה אומר שהמנכ”ל מתקשר ראשון לעורך הדין, מתאר את הבעיה, ועורך הדין מנהל את הצוות. במשרד בלאו אהרון-מועלם הצוות כולל גם עורכי דין, גם בודקות שכר מוסמכות, וגם רואות חשבון, כך שמרבית התהליך נשאר בתוך מעטפת אחת חסויה.

החיסיון הזה הוא קריטי בייצוג מול משרד העבודה. אנחנו המשרד היחיד בארץ שטיפל ביותר מ-300 תיקים של אכיפה מנהלית וייצוג מעסיקים, ושמירה על המידע בתוך מעטפת משפטית היא אחת הסיבות שתיקים שמגיעים אלינו מסתיימים בעיצומים נמוכים בהרבה ממה שמשרד העבודה התכוון להטיל.

שאלות נפוצות

האם החיסיון תקף גם בעדות בבית משפט?

כן. עורך דין שזומן להעיד יכול לטעון לחיסיון, ובית המשפט לא יחייב אותו לחשוף מידע על לקוח, אלא בנסיבות חריגות מאוד.

האם אפשר לוותר על החיסיון?

כן, רק הלקוח יכול לוותר. ויתור צריך להיות מודע ומפורש.

האם מתכתבת אימייל עם עורך דין מוגנת?

ככלל כן, בתנאי שהיא במסגרת הייצוג. עדיף לסמן מתכתבת כזו במפורש כחסויה.

האם החיסיון חל גם אם עוד לא חתמתי על הסכם שכ”ט?

כן. שיחת ייעוץ ראשונית עם עורך דין, גם אם לא נחתם הסכם, חוסה תחת חיסיון.

ייצוג מעסיקים מול משרד העבודה

עו”ד אנה בלאו, בודקת שכר מוסמכת מהמחזור הראשון של משרד העבודה (2018), מייסדת שותפה במשרד בלאו, אהרון-מועלם ושות’. מאות הליכי אכיפה מנהלית, בכל מחוזות משרד העבודה.

טלפון: 052-706-9222 | אתר: www.bam-law.co.il

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו גישה לספריית התוכן המלאה של המשרד: bam-law.vp4.me/mailinglist