ביקורת שכר מוגנת בחיסיון: איך להפיק מהבדיקה ערך מוגן ולא ראיה נגד הלקוח
כל מעסיק רציני יודע שעדיף לבדוק את עצמו לפני שמשרד העבודה יבדוק אותו. אבל יש סוד מקצועי שלא תמיד עולה
כל מעסיק רציני יודע שעדיף לבדוק את עצמו לפני שמשרד העבודה יבדוק אותו. אבל יש סוד מקצועי שלא תמיד עולה
במהלך השנים האחרונות התרחב באופן ניכר היקף שיתופי הפעולה שלנו עם משרדי עו”ד ועם משרדי רו”ח שמייצגים מעסיקים. הסיבה פשוטה:
אחת מההפתעות הקשות שלקוחות מעסיקים פוגשים בהליך אכיפה היא הגילוי שהמסמכים שמסרו לרואה החשבון או לבודק השכר שלהם, מתוך אמון
ב-2025 הוטלו על מנכ”לים בישראל 114 עיצומים כספיים מכוח סעיף 14 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, בסכום מצטבר של
במהלך שנת 2025 נפתחו במינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה 1,645 תיקי חקירה חדשים נגד מעסיקים, הוטלו 741 עיצומים כספיים בסכום
קבלן בנייה, קבלן שיפוצים, קבלן ניקיון, קבלן אבטחה, קבלן הסעדה, קבלן כוח אדם, ענפי הקבלנות בישראל הם בין המעסיקים הכי
פקח עבודה מתקשר אליכם, או מגיע ללא הודעה מוקדמת לעסק. הוא מציג את עצמו, מבקש לראות מסמכים, מבקש לשוחח עם
אחת התופעות הכי שכיחות שאני רואה במשרד שלי היא מעסיקים שקיבלו מכתב ממשרד העבודה והניחו אותו בצד “לעוד שבוע, אני
אני עו“ד אנה בלאו, מייסדת-שותפה של משרד עו”ד בלאו, אהרן-מועלם ושות’, המשרד המוביל בישראל בייצוג מעסיקים מול משרד העבודה. אני
כשמעסיק מקבל מכתב ממשרד העבודה, השאלה הראשונה היא תמיד “כמה זה עומד לעלות לי”. השאלה הבאה, שלעיתים נשאלת מאוחר מדי,