כל מעסיק רציני יודע שעדיף לבדוק את עצמו לפני שמשרד העבודה יבדוק אותו. אבל יש סוד מקצועי שלא תמיד עולה לדיון: הבדיקה עצמה יכולה להיהפך לראיה הכי חזקה נגד המעסיק, אם היא לא נערכת בצורה הנכונה. כשמשרד עורך דין מבקש לסייע ללקוח לבדוק את עצמו, מבנה הבדיקה הוא לא עניין טכני, אלא שאלה של אסטרטגיה משפטית. זה תחום שמייצגים בכירים נוטים להחמיץ, פשוט כי לא נתקלו במצבים שבהם הוא בא לידי ביטוי.
מה זה חיסיון על עבודת הכנה
במשפט המינהלי הישראלי, מסמכים שעורך עורך דין במסגרת ייעוץ ללקוח, או בהכנה להליך משפטי צפוי, מוגנים בחיסיון. מדובר ב”מסמכי הכנה”. בדיקה פנימית של מערכת השכר של החברה, אם היא נערכת על ידי עורך דין כחלק מייעוץ משפטי ללקוח, היא בעלת מעמד שונה לחלוטין מבדיקה דומה שעורך בודק שכר חיצוני. הבדיקה של עורך הדין מוגנת. תוצריה אינם ניתנים לחשיפה במסגרת חקירת מפקח עבודה. הבדיקה של בודק השכר אינה מוגנת, ובמקרים מסוימים בודק השכר עצמו חב חובת דיווח. זה לא טכני, זה סוגיית הגנה.
איך לבנות בדיקה שתחזיק חיסיון
כדי שבדיקת שכר תהיה מוגנת בחיסיון, צריך מספר תנאים: שתיערך בהזמנת עורך דין, שתוצריה ייוצרו עבור עורך הדין כדי שיוכל לתת ייעוץ ללקוח, שלא תופץ לצדדים שלישיים, ושלא תיכנס לערוצי תקשורת שאינם מוגנים. אם הלקוח מבקש לרענן בדיקה, היא צריכה לעבור דרך עורך הדין, ולא ישירות אל בודק השכר. נשמע שולי, אבל עובדה: ראינו תיקים שבהם דוח בדיקה פנימית הפך לראיה מרכזית בהליך אכיפה רק בגלל שעבר דרך הצינור הלא נכון. הבדיקה הייתה איכותית, הכוונה הייתה טובה, אבל המבנה המשפטי לא תמך בה.
ערך נוסף למשרדי רו”ח
משרדי רו”ח גדולים שעובדים עם מעסיקים בקנה מידה רציני מבינים בשנים האחרונות שעדיף שהבדיקות הפנימיות בתחום השכר יעברו תחת כובע משפטי. במצבים אלו, אנחנו עורכות בדיקה כעבודת הכנה לעורך הדין שמייצג את הלקוח, ולעיתים אנחנו אלו עורכות הדין. הרו”ח מקבל את התובנות שהוא צריך לצורך עבודתו השוטפת, ואין מסמך שיכול להיות מצוטט נגד הלקוח. שוב, מודל שיתוף פעולה שעובד לטובת כולם, ובמיוחד לטובת הלקוח.
עו”ד אנה בלאו, מייסדת שותפה במשרד בלאו, אהרן-מועלם ושות’, המשרד המוביל בייצוג מעסיקים מול משרד העבודה. בודקת שכר מוסמכת מטעם משרד העבודה. המשרד טיפל ביותר מ-300 הליכי אכיפה והעביר הדרכות בנושאי בדיקת שכר ופריבילגיה משפטית במשרדי עורכי דין ורואי חשבון.
