כל חברה ציבורית ופרטית שמשתמשת בקבלני ניקיון, שמירה, אבטחה או הסעדה, חשופה לסיכון אחריות אישית של המנכ”ל מכוח סעיף 25 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. בדוח של 2025, בענף קבלני שירותים בתחומי הניקיון, השמירה והאבטחה, הוטלו עיצומים בסכום של 4.6 מיליון ש”ח על 22 מעסיקים. אבל הסכומים האלה הם רק החלק הגלוי. החלק הסמוי הוא הסיכון של מזמיני השירות, הלקוחות של אותם קבלני שירות, שאחריותם מתעוררת לפי החוק כשהקבלן מפר.
מה אומר סעיף 25
סעיף 25 מטיל על מזמין שירות, כלומר על החברה שמשתמשת בשירותי קבלן בתחומי הניקיון, השמירה, האבטחה או ההסעדה, אחריות לוודא שזכויות העובדים של הקבלן מקוימות. אם הקבלן לא משלם שכר מינימום, לא מפריש פנסיה, לא משלם לפי צו ההרחבה הרלוונטי, מזמין השירות חשוף לעיצום כספי משלו. במצבים מסוימים, גם המנכ”ל של מזמין השירות יכול להיחקר ולקבל קנס אישי. הסעיף הזה הוא חלק מארכיטקטורה כוללת של חוקים שנועדו לשרשר אחריות לאורך שרשרת ההעסקה.
המקרים השכיחים
בנינו על מנהלי הניקיון של בנייני משרדים גדולים, על קבלני שמירה של מתחמי תעשייה, על חברות הסעדה של חברות היי-טק, ואפילו על חברות מנופאים שעובדות בפרויקטים של בנייה. כל אחד מהם הוא קבלן שירות עצמאי, ועם זאת המנכ”ל של החברה שמזמינה את השירות נמצא בחשיפה. בכל פעם שאנחנו מסבירות את זה למייצגים שמלווים תאגידים גדולים, הם מופתעים. הם הניחו שכל הסיכון נמצא אצל הקבלן עצמו. החוק מציב סולם אחריות אחר לחלוטין.
המעשי: מה לעשות בפועל
החובה של מזמין השירות אינה תיאורטית. היא מחייבת בדיקה ופיקוח. ההגנה היחידה היא הוכחה שמזמין השירות נקט אמצעים סבירים לוודא ציות הקבלן. במשרדים שמייעצים לחברות, יש מה ליישם: סעיפים בהסכמי ההתקשרות עם הקבלן שמחייבים אותו להעביר אישורי ציות, סעיפי שיפוי, נהלי בקרה תקופתיים, ובדיקות חיצוניות מעת לעת. כשבונים את המבנה הזה מראש, החברה מחזיקה הגנה אמיתית. כשלא בונים אותו, החברה מוצאת את עצמה נחשפת בלי להיות מודעת. זה אחד הנושאים שעולים בכל ייעוץ של מבנה התקשרות עם קבלני שירות, בכל הדרכת קומפליאנס פנימית.
עו”ד אנה בלאו, מייסדת שותפה במשרד בלאו, אהרן-מועלם ושות’, המשרד המוביל בייצוג מעסיקים מול משרד העבודה. בודקת שכר מוסמכת. ניצחה את משרד העבודה בתיק עקרוני שהגיע לבית הדין הארצי לעבודה. ניסיון של 15 שנים בליווי מעסיקים, ובאלפי שעות עבודה בתוך תיקי אכיפה.
