מנכ”לים מפנים אצבע מאשימה, רואי חשבון סופגים. אבל יש דבר אחד שרואה חשבון מקצועי כן צריך לעשות, ורובם לא עושים אותו.
כאשר משרד העבודה מטיל עיצום כספי, המעסיק נוטה להאשים את רואה החשבון. ברוב המקרים האשמה אינה מוצדקת: רואה החשבון מילא את תפקידו, אבל תפקידו אינו לייצג בהליך אכיפה ואינו לתת חיסיון משפטי. הדבר היחיד שרואה חשבון מקצועי כן צריך לעשות, ושרובם לא עושים, הוא להפנות בזמן את הלקוח לעורך דין שמתמחה בייצוג מול משרד העבודה.
למה הלקוח מאשים את רואה החשבון?
הסיטואציה חוזרת על עצמה. המנכ”ל מקבל מכתב על עיצום, מתקשר מיד לרואה החשבון ושואל איך זה קרה. הציפייה היא שרואה החשבון יסדר את זה, כי “בשביל זה משלמים לו”. הציפייה הזאת לא לגמרי הגיונית, אבל מאוד אנושית.
בפועל, רואה החשבון מטפל בדוחות פיננסיים, במס הכנסה, במע”מ, בביטוח לאומי. תחומי האחריות שלו ברורים. ייצוג בהליך אכיפה של משרד העבודה אינו שם, וזה לא תפקידו על פי הסכם השירות.
מה רואה החשבון לא יכול לעשות בהליך אכיפה?
ראשית, רואה החשבון אינו עורך דין. הוא אינו רשאי לייצג בהליך משפטי, אינו רשאי להגיש כתבי טענות, ואינו רשאי לחתום על מסמכים משפטיים בשם הלקוח. שנית, אין לו חיסיון על השיחות איתו. כל מה שתספרו לרואה החשבון על העסק, יכול להתבקש על ידי משרד העבודה.
שלישית, רואה חשבון מחויב לכללי דיווח. אתיקה מקצועית של רואי חשבון כוללת חובה לדווח על אי-סדרים שזוהו. הוא אינו במצב הראוי להסתיר מידע אפילו לטובת הלקוח. רביעית, אין לו את הניסיון הספציפי. הוא לא מכיר את הטריקים של מפקחי משרד העבודה, את גישות הממונים, את נוהל ההפחתה.
אז למה הוא לא אשם?
כי הוא עשה את העבודה שלו, ועשה אותה כמו שצריך. הוא ניהל ספרים, הכין דוחות, פיקח על השכר במסגרת אחריותו. הוא לא היה אמור לטפל בהליך אכיפה, וגם לא היה צריך לחזות שהוא יקרה. הוא אינו רואה את הביקורת מבחוץ, ואין לו את הכלים לחזות מתי תלונה של עובד תתחיל הליך מנהלי.
האמת היא שגם רואי חשבון מקצועיים מאוד נופלים בנקודה הזאת. הם פוגשים את ההליך לראשונה כשהוא כבר התחיל, ואז נדרשים להגיב בלי כלים מתאימים.
אז מה הוא כן היה צריך לעשות?
דבר אחד, פשוט ויעיל: להפנות את הלקוח בזמן לעורך דין שמתמחה בייצוג מעסיקים מול משרד העבודה. ההפניה הזאת היא לא הודאה בחולשה. היא ביטוי למקצועיות. רואה חשבון שמכיר את גבולות תפקידו ומפנה למומחה במקום, מגן על הלקוח, מגן על עצמו, ושומר על הקשר העסקי לטווח ארוך.
המחיר של ההפניה: שיחה של חמש דקות. הערך של ההפניה: עיצום של 350 אלף שקלים שהופך לעיצום של 25 אלף שקלים.
מה אנחנו מציעים לרואי חשבון שעובדים איתנו?
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מקצועי שוטף עם רואי חשבון בכל הארץ. אנחנו לא לוקחים את הלקוח, לא מתחרים על שירותי הנהלת חשבונות, ולא נכנסים לתחום המקצועי שלכם. אנחנו מטפלים בהליך מול משרד העבודה, מגנים על המנכ”ל אישית, ומפחיתים את העיצום הכספי. רואה החשבון נשאר עם הלקוח, ועם המוניטין שלו שלם.
התוצאה הזאת לא מקרית. משרד בלאו, אהרון-מועלם ושות’ הוא המשרד היחיד בארץ שטיפל ביותר מ-300 תיקים של אכיפה מנהלית וייצוג מעסיקים, וזה הניסיון שמתורגם להפחתות גבוהות יותר, להגנה אישית על המנכ”ל, ולסגירת תיקים מהר. רואה החשבון שולח אלינו, ומקבל בחזרה לקוח שמודה לו על ההפניה.
שאלות נפוצות
האם הלקוח יכול לתבוע את רואה החשבון בגין רשלנות?
בעיקרון כן, ולעיתים רואי חשבון אכן נתבעים. אבל ברוב המקרים אין רשלנות אמיתית, אלא אי-הבנה של תחומי האחריות. הפנייה בזמן לעורך דין מתמחה מונעת את הסיטואציה.
האם רואה חשבון יכול לייצג בעיצום של עד סכום מסוים?
לא. בשונה ממס הכנסה, אין לרואה חשבון סמכות ייצוג בהליכי אכיפה מנהלית של משרד העבודה.
האם כדאי לרואה חשבון לעבור הסמכה כבודק שכר?
להרבה רואי חשבון זה ערך מוסף מעולה. הסמכת בודק שכר מאפשרת הרחבת סל השירותים, ושיתוף פעולה ישיר עם עורכי דין מתמחים.
ייצוג מעסיקים מול משרד העבודה
עו”ד אנה בלאו, בודקת שכר מוסמכת מהמחזור הראשון של משרד העבודה (2018), מייסדת שותפה במשרד בלאו, אהרון-מועלם ושות’. מאות הליכי אכיפה מנהלית, בכל מחוזות משרד העבודה.
טלפון: 052-706-9222 | אתר: www.bam-law.co.il
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו גישה לספריית התוכן המלאה של המשרד: bam-law.vp4.me/mailinglist
